פרק קודם
…בהמשך פיצה נמכרה ברחובות נאפולי כארוחת בוקר, צהריים וערב. מרחובות צצו דוכנים רבים בהם יכלו עוברים ושבים להזמין פיצה לפי טעמם ומגוון תוספות הוצאו (פופולריות במיוחד היו פיטריות ואנשובי). הדוכנים התפתחו במהרה לפיצריות - מקומות בהם יכלו אנשים לשבת, לשתות, לדבר ולאכול פיצה.
הפיצה היגרה לארה”ב בהמשך השנים כאשר האיטלקים החלו להגיע אל היבשת החדשה בחצי השני של המאה התשע עשרה. לשיקגו הפיצה הגיע ע”י רוכלים שהיו מסתובבים ברחובות ומוכרים פיסות פ יצה במחיר שני סנט לחתיכה. זו היתה הדרך הנפוצה למכור פיצה בנאפולי - מעין גליל נחושת דמוי תוף שבתחתיתו פחמים לוהטים מתנור האפייה בכדי לשמור על חום הפיצה. על התוף נהוג היה לרשום את שם הפיצריה.
פיצה במאה העשרים
אנשים רבים, בעיקר בקרב מהגרים איטלקיים, נוהגים לקרוא לפיצה ‘פשטידת עגבניות’.
עד היום ניתן למצוא פשטידות עגבניות בפיצריות רבות ומסעדות איטלקיות בניו יורק וברחבי ארה”ב.
פשטידות מסוג זה נעשות הפוך מפשטידות “פיצה”: קודם הגבינה, לאחר מכן התוספות, ומעל הכל רוטב
עגבניות.
1905 - הפיצריה הראשונה בארה”ב נפתחת ברחוב ספרינג בניו יורק.
1943 - הומצאה פיצת ה”שיקאגו דיפ דיש” - פיצה שקצוותיה הפריכים עבים בכמה סנטים מעל
לעובי הפיצה עצמה.
1945 - חיילים אמריקאים רבים הוצבו באיטליה ושבו עם הערכה גדולה יותר למטעם האיטלקי.
1948 - הפיצה מסחרית הראשונה בהיסטוריה מיוצרת במצ’טוסטס, ארה”ב.
1950 - הפיצה תופסת תאוצה בארה”ב, בעזרת סלבריטאים כגון פרנק סינטרה ועוד.
1957 - הפיצה הקפואה מוצגת לראשונה ונמכרת בצרכניות המקומיות. הפיצה הקפוןאה הראשונה יוצרה ושווקה ע”י “האחים סלנטאנו”, ומהר מאוד הפיצה הפכה למאכל הקפוא הנמכר ביותר.
1987 - משלוחי פיצה הופכים לתעשייה של מליוני דולרים.
2006 - אתר פיצה נט עולה לאוויר.
2008 - דומינו’ס פיצה מקימה מערכת המאפשרת להזמין פיצה ישירות דרך האינטרנט.
